תשובות הר״י מיגאש · חלק י״ג סימן ב׳

עוד מצאנו שהזב והזבה מטמאין בהסט והוא מאמרם בספרא מה ת"ל וכלי חרש אשר יגע בו הזב מגע שהוא ככלו הוי אומר זה הסטו והנידה דינה כדין הזב והזבה. ועתה לפי שאמר רבא כ"ע לא פליגי דמטמא כנדה כי פליגי באבן מסמא באה הקושיא עליו מהבריתא שאמרו מתיבי מגע כותי וכותית מגע ע"ג ומשמשיה הן ולא הסיטן רע"א הן והסיטן בשלמא לרבי אלעזר ניחא ליה. פי' בשלמא לרבי אלעזר דאמר באבן מסמא כ"ע לא פליגי דלא מטמא כי פליגי במשא דאשתכח דלרבנן לא מטמא לא במשא ולא באבן מסמא דילמא כי איתקש לנדה לאינה לאברים הוא דאתקש ולאו לענין טומאה והיינו דקתני הכא לענין ע"ג הן ולא היסיטן משום דהא לא דמיא לנדה כלל וקתני רע"א הן והסיטן משום דהא דמיא לנדה לטמויי במשא וכי היכי דמטמיא במשא כנדה הם הכי נמי מטמא בהסט כנדה אלא לרבה דאמר במשא כ"ע לא פליגי דמטמיא דהא איתקש לנדה כיון דאמרת דלכ"ע מטמיא במשא כנדה דאלמא בין לרבנן בין לרבי עקיבא האי דאיתקש לנדה לענין טומאה נמי איתקש ליטמי נמי לכ"ע בהסט כנדה ואמאי פליגי רבנן בהא. אמר לך רבה ולטעמיך כותי וכותית הן ולא הסיטן והא תניא דבר אל בני ישראל בנ"י מטמאין בזיבה ואין בנות נכרים מטמאות בזיבה אבל גזרו עליהם שיהיו כזבין לכל דבריה' אמאי לא מטמו נמי בהסט כזב אלא דודאי האי בריתא בשבתא היא וצריכה תירוץ דהאי דקתני ולענין כותי וכותית הן ולא הסיטן הן והסיטן הוא וכיון דצריכא תירוץ רבה מתרץ לה לטעמיה כותי וכותית הן והסטן ואבן מסמא שלהן פי' דהא גזרו עליהן שיהיו כזבין לכל דבריהן וכי היכי דזב הוא והיסיטו ואבן מסמא שלו כדברירנן לעיל הם הכי נמי כותי וכותית הן והסיטן ואבן מסמא שלהן ע"ג היא והיסיטה ולא אבן מסמא שלה פי' היא והיסיטה דהא איתקש לנדה כי טעמיה דרבה דאמר במשא כ"ע לא פליגי דמטמיא כנדה ולא אבן מסמא שלה דהא איתקש לשרץ רע"א ע"ג היא והיסיטה ואבן מסמה שלה פי' משום דהא איתקש לנדה וכי איתקש לשרץ למשמשי' הוא דאיתקש אבל לגופה כנידה מטמיא בכל ואפי' באבן מסמא. ורבי אלעזר מתרץ לטעמי' עכו"ם וכותית הן והיסיטן ואבן מסמא שלהן ע"ג ומשמשי' הן ולא היסיטן פי' משום דלרבנן אליבא דרבי אלעזר הכין סבירא להו דע"ג כשרץ הוא דמטמיא בכולהו מילי ולא כנדה דכי איתקש לנידה לאינה לאיברין הוא דאיתקש וכי היכי דשרץ במגע הוא דמטמיא בהסט ובמשא ובאבן מסמא לא מטמא כך ע"ג רע"א ע"ג היא והיסיטה אבל לא אבן מסמא שלה פי' היא והיסיטה דהא מטמאה כנדה וכי היכי דמטמיא במשא כנדה הכי נמי מטמיא במשא אבל לא אבן מסמא שלה כדקאמר ר' אלעזר לעיל באבן מסמא כ"ע לא פליגי דלא מטמיא.