תשובות הר״י מיגאש · חלק קכ״ז סימן א׳

ומה שאמרו אין למדין משטה אחרונה הוא בכל מה שימצא כתוב בשטה האחרונה בלבד יהיה מה שיהיה לפי שמכיון שחשבנו אותה כאלו אינה אם כן שורת הדין שלא נדון במה שכתוב בה ומעשים בכל יום אנו מורים כן ומי שחדש תנור בביתו אין לשכנו לעכב אלא אם היה בא לו העשן ברוח מצויה ובתנאי שלא יהיה דבר מפסיק בינו ובין הניזק אלא יהיה מחובר לו ואם לא יהיה על דרך זה אין לו לעכב עליו. ולענין שמעון שקבעו לו זמן וקנו מידו שאם לא יבא לב"ד ביום פלוני שבטל כל זכיותיו הוא קנין גמור אם היה בלשון מעכשיו ומשמעות לשון ב"ד הוא ב"ד של אותו המקום והואיל והיה ב"ד של אותו המקום בלתי נמצא באותו יום הנה עלה התנצלות לשמעון. ומה שזכרתם שב"ד של אותו מקום היה נמצא בחצי היום ולא היה נמצא בחצי האחרון ראוי לדקדק אם אין מנהג זה בב"ד לשבת לדון בקביעות אלא בחצי הראשון מהיום הואיל והיה הב"ד נמצא בעת שמנהגו לשבת לדון ולא בא שמעון לפניו כבר בטלו זכיותיו וראיותיו ואם היה מנהג אותו הבית דין לשבת כל היום לדון הואיל ואירע שלא ישב בחצי היום מקבלים משמעון התנצלות בזה שיוכל לומר שהיה סומך לבא לפניו בחצי האחרון מן היום. וכך הדין.