ולענין הבית שנתן אותו יעקב לבנו ראובן עיינתי בשטר המתנה ומצאתי אותה מתנה קיימת ושטר כשר באופן שכל זמן שיתברר שראובן עבר על אותו התנאי בטלה המתנה ועם היות שיש לנו בזה סברא חדשנו אותה במה שאמר התלמוד עדים שאמרו תנאי היו דברינו נאמנים והוא שדקדקנו בחזק העיון שזה המאמר הוא דוקא באין כתב ידם יוצא ממקום אחר אבל אם היה כתב ידם יוצא ממקום אחר אינם נאמנים ואנחנו סומכין על סברא זו שנראית לנו. עם היות שלא ראינו מי שקדם מהמפרשים ז"ל שיסבור סברא זו ואינו מחלק במאמר זה החילוק. עכ"ז בזה התנאי בייחוד אפי' אם היה כתב ידם יוצא ממקום אחר הוא תנאי קיים ועדותן בו עדות. לפי שלא אמרנו אנחנו דהיכא דכתב ידם יוצא ממקום אחר אין שומעין לעדים במה שאומרים תנאי היו דברינו אלא אם היתה עדותם בתנאי עוקרת העדות הראשונה מעיקרא באותו התנאי שהם מעידים בו עתה דומיא דאמנה היו דברינו ומודעה היו דברינו וקטנים היינו ופסולים היינו וכל המאמרים שקדמו בענין זה. אבל אם היה שבעת שהם מעידים עדותם השניה אין עדותם הראשונה נעקרת מעיקרה בתנאי זה שבעת שהעידו לא קדם אז בבית מכרו ולא משכון לגוי באופן שתהיה העדות של התנאי מבטלת המתנה מיד אבל היה באיפשר שיתקיים התנאי ותהיה המתנה קיימת עדותן עדות בין כתב ידם יוצא ממקום אחר בין אין כתב ידם יוצא ממקום אחר. וכשיתברר שראובן זה עבר על התנאי ומשכנו אצל עו"ג בטלה המתנה כפי מה שהעידו העדים.
תשובות הר״י מיגאש · חלק קכ״ג סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · R. Yosef Ibn Migash Responsa, Warsaw, 1870
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הר״י מיגאש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.