תשובות הר״י מיגאש · חלק קט״ו סימן א׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

שאלה ראובן היתה לו בת קטנה והשיאה לשמעון בקידושין שקבל ממנו ומת ראובן ומת גם שמעון ויש לו אחים לוי ויהודה ויששכר וכשגדלה הבת לא מצאה חן ליבום ותבעה מאחד מהם שיחלוץ לה ושם תואנה ואמר שלא היה נשוי עמה אחיו המת בקידושין ואמר עוד שהבת עדיין היא קטנה ואינה ראויה לחליצה. יורינו רבינו אם העידו שנים במספר שניה אם מקבלים עדות הנשים הכשרות בהבאת שתי שערות ואיך יהיה איכות השתי שערות ואם לא רצה היבם לחלוץ לה ואם הגדול לא רצה אם כופין את הקטן ואם מסר מודעא על החליצה אם תועיל המודעא לפי שנפל בזה ויכוח גדול יש אומרים אין המודעא פוסלת החליצה כלל לפי שהמודעא על אחד משני דברים אם על מכר או על מתנה והמודעא שהיא על המכר אינה מודעא עד שיתברר האונס שהיתה המודעא לסיבתו כמו שאמרו כל מודעא דלא כתיב בה אנן ידעינן באונסא דפלוני לאו מודעא היא ואם היתה המודעא על מתנה היא גילוי מילתא בעלמא כדי שיתברר אומדן דעתו שהוא לא גמר ומקני ליה כמו שאמרו אי דגיטא ומתנתא גלויי מילתא בעלמא הוא נראה מכאן שהמודעא לא תחול אלא בדבר שיש בו עשיה ונתינה מאותו שמוסר מודעא באופן שמתברר שהוא אינו עושה מלבו והגט כבר קראתו התורה נתינה באמירה ונתן בידה אבל החליצה איזה עשייה או איזה נתינה יש בה ליבם עד שימסור מודעא עליה וע"כ המודעא שמסר אינה עושה רושם בחליצה כלל ומה שלא מצאנו לו ראיה אין דנין בו. ואחרים אומרים הואיל ואמרו כופין אותו עד שיאמר רוצה אני הנה היה דינה כדין הגט. יבאר לנו אדוננו.
נחלת הכלל · R. Yosef Ibn Migash Responsa, Warsaw, 1870

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הר״י מיגאש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.