תשובה ראוי לראות אם כשנתפשר ראובן עם שמעון שילך אצל אשתו אחר תם שנה קנו מראובן שנתרצה בזה הואיל ונתפשר עם שמעון על זה וחייב עצמו בקנין שילך אחר תם שנה וקנו מידו על זה וקנו גם מיד ראובן שנתרצה בזמן הנזכר שקבע כבר נגמרה שליחותו ומה שחדש אח"כ שנתן במתנה המעות של בתו שהרשתה אותו לא עשה ולא כלום שלזה לא נעשה שליח. ואם בקביעת הזמן הנזכר משמעון לבדו מבלתו שקנו מיד ראובן שנתרצה בכך שאז אם רצה ראובן יוכל לחזור בו מהזמן שקבע ויוכל לחזור לתבעו שילך אצלה או שיפרע לה מה שהוא חייב לה ויעלה בידו זה עדיין לא נגמרה שליחותו ולא נסתלק שם השליחות מעליו והואיל וקנו מידו שנתן מה שיש לבתו שהרשתה אותו אם יתקיים אותו הענין שנפל בו ההפרש ביניהם ובהרשאה כתוב שיתן במתנה ויעשה מה שירצה הנה מתנתו מתנה ונפטר הבעל מכל מה שעליו לתת לאשתו. וזה אם הלשון שקנו בו מיד ראובן במחילת חובות בתו היה שאז נסתלק דין האסמכתא. זו היא שורת הדין במה ששאלת עליו במה שקנו מיד ראובן בנתינת המעות של המרשה אותו.
תשובות הר״י מיגאש · חלק ק״ו סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · R. Yosef Ibn Migash Responsa, Warsaw, 1870
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הר״י מיגאש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.