תשובות הר״י מיגאש · חלק ק׳ סימן ב׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

תשובה השנה שאכל החגב פירות קרקע זו אין עולה לו בה חזקה הילכך לא נגמרו ללוי וליורשיו אכילת שני חזקה ושורת הדין שיחזור השדה לשמעון אלא שחייב לפרוע הסך שנתמשכן עליו ויקחנו האפטרופוס לקטן הנז' הואיל והעיד עד אחד ששמעון זה משכן אותה אצל לוי זה על ד' דינרים והעיד עד השני שיהודה שמשכן אותו אצלו שמעון על ארבעה דינרים נתנו ללוי הכלל העולה מעדות שניהם שיש ללוי בו ד' דינרי' ואמנם השטר המשכונה הכתוב ליהודה על שמעון בד' דינרין הנזכרי' הנמצ' בעזבון לוי אין במה שנמצא בעזבונו ראיה שנאמר שמסרו ללוי וקבל אותם ממנו הואיל ולא נמצא כתוב בו שהקנה אותה לו בכתיבה ומסירה וקי"ל שאין אותיות נקנות במסירה ואם הי' יהודה חי והי' מודה שנתנו לו ללוי וקבל ממנו הד' דינרי' הנז' הי' בטל זכותו ממנו בזה אבל הואיל והוא מת אפי' שאם הי' חי הי' טוען שזכותו בו קיים ושממנו נפל ומצאו לוי ולקחו או שהוא הפקידו אצלו אין לנו לדון ולבטל זכות יורשי יהודה ממנו הואיל ולא מצאנו בו כתיבה ומסירה מיהודה ללוי גם אין לנו להגבותו להם משמעון הואיל ולא נמצא בידם אלא ביד זולתם והדין הוא שיהא תלוי ועומד אין גובין אותו יורשי יהודה לעולם גם אין קורעין אותו ויבטל דינא וזה כמו שאמרו מצא שטר בין שטרותיו ואין ידוע מה טיבו יהא מונח עד שיבא אליהו ולענין דינא דבר מצר' אין כאן דין בן המצר להיות שאשת יששכר היא הקונה ואין עליה דין בן המצר. וכך הדין.
נחלת הכלל · R. Yosef Ibn Migash Responsa, Warsaw, 1870

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הר״י מיגאש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.