עוד השיב בחשוד על השבועה ואפי' על שבועת שוא אין מוסרים לו שבועה ושכנגדו נשבע ונוטל ואם הוא חשוד על שבועת ממון פסול אף לעדות כדמשמע בפרק זה בורר (סנהדרין ד' כ"ז). סי' מ"ז בד"ה ויש לעיין לענין הנשבע שלא ישא שום בת ישראל ואמרינן בירושלמי מאימתי מקבלין החשוד על השבועה משיתחייב שבועה בבית דין שאין מכירין אותו ויאמר חשוד אני ואם יצא עליו קול כקלא דלא פסיק אין מוסרין לו שבועה שאין מוציאין ממון אלא בעדות ברורה. ואף על פי שהוא בחזקת כשר כדמשמע בההיא דשנים החתומים על השטר ומתו ובאו שנים ואמרו כתב ידן הוא זה אבל אנוסים היו וכו' ואקשי' אין נאמנין ומגבינן ביה אמאי תרי ותרי נינהו אלמא לאפוקי ממונא אפומייהו לא אמרינן אוקי גברא אחזקתיה ודוקא בדליכא אויבים אבל איכא אויבים אינהו מפקי לקלא:
שו״ת הרשב״א חלק ז · חלק ס״ט סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1868
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הרשב״א חלק ז, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.