שו״ת הרשב״א חלק ז · חלק תקל״ח סימן ב׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

דע שענין ציצית הוא ענין הבטה מלשון מציץ מן החרכים ר"ל שיביט האדם אחריתו ויביט לארץ ולכן צוה הכתוב על כנפי בגדיהם לפי שהכנף למטה מן הבגדים וארבע כנפות כנגד ארבע רוחות ר"ל שלא יוכל להסתתר מיום הדין באחד מארבע פנות. פתיל זה יצר הרע שהוא פתלתול ועקש ומסית האדם. ואחז"ל יצר הרע בתחלה נעשה כחוט של עכביש וגומר ואמר תכלת שיבין ויכיר תכליתו. שמונה חוטין כנגד שמונה עשריות חיי האדם דכתיב ואם בגבורות שמונים שנה חמשה קשרי' כנגד חמשה חושים והם ראיה ושמיעה וטעם וריח ומישוש ונפסדין בתכליתו מן העולם:
נחלת הכלל · Warsaw, 1868

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הרשב״א חלק ז, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.