שו״ת הרשב״א חלק ז · חלק תק״כ סימן א׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

עוברת על דת הבעל אסור לקיימה שהרי בעיא היא במסכת סוטה ולא פסיק מידי אף על גב שהספר דוחה לשם סתמא דמלתא כיון שעוברת על דת היא מנח ניחא ליה משמע אם רצה הבעל יכול לקיימה ולא היו מקנין לה אבל אשנויא דחוקה לא סמכינן להקל ועוד ראיה מפרק שני דגיטין כשם שדעות במאכל כך דעות באנשים ויש לך אדם שזבוב נופל לתוך התמחוי ומשליכו ואוכל השאר זו היא מדה של כל אדם שרואה אשתו יוצאה בשוק וראשה פרוע וטווה בשוק ופטמה משני צדדיה ורוחצת עם בני אדם וכו' בזו מצוה מן התורה לגרשה. אבל אם אין יודעין הדבר כי אם מפיה ושואלת תשובה מותר לקיימה כי הפה שאסר הוא שהתר ותשובה יכולה לעשות כמו שכתב רבינו יהודה במי שבא על הנדה הבעל אין צריך לעשות כלום כי היה שוגג:
נחלת הכלל · Warsaw, 1868

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הרשב״א חלק ז, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.