שו״ת הרשב״א חלק ז · חלק תק״ב סימן ב׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

תשובה הדין עמו לפי שזה אונס גמור אם לא רצתה הבת להנשא לבן שמעון ואין לו לעשות שום דבר אם לא לפייסה בממון ואפי' התנה עמו שיפייסנה אין לו להתנות עמו מתחלה שאם תסרב יהא פטור דאונסא דלא שכיח דכל הבנות מתרצות למי שירצה האב או הקרובים ואפי' שכיח ולא שכיח במיתה או חולי לית ליה לאתנויי ויש טענת אונס. ואין דברינו אלא במי שהוא אנוס ודאי לא מסרב וגורם האונס והלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות.
נחלת הכלל · Warsaw, 1868

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הרשב״א חלק ז, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.