נתבע שטוען ליתן לו הטפסת השטר אין שומעין לו דמצי תובע למימר ליה דמית עלי כאריא ארבא ואיני רוצה שיהא טופס שטרי מונח אצלך כדי שלא תתחכם להערים ולמצוא עילה לפסול את שטרי והכין משמע בפרק גט פשוט דתנן התם אין כותבין שטרי בירורין אלא מדעת שניהם ושניהם נותנין שכר ורבן שמעון בן גמליאל אומר ב' כותבין ב' ולזה בעצמו ולזה בעצמו ואמרינן מאי שטרי בירורין הכא תרגימו שטרי טענתא ומפרשי טעמא דרבנן שמעון בן גמליאל דאמר כותבין לזה בעצמו ולזה בעצמו ולא חיישינן לפסידא דהוצאה יתירה משום דאמר אידך לא בעינא דתהוי טענתי גבי טענתך דדמית עלאי כאריא ארבא ועד כאן לא פליגי רבנן עליה אלא משום פסידא דאידך שלא יצטרך לתת שכר על שטר אחד משום דעדיפא להו טענת מדת סדום מטענת דמית עלאי כאריא ארבא אבל בעלמא ליכא מאן דפליג:
שו״ת הרשב״א חלק ז · חלק תס״א סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1868
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הרשב״א חלק ז, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.