להלוות לעוברין במזיד שמעתי מרבותי שאסור אם אינו משומד דשביק התירה ואכיל איסורא דאז הוא מותר אבל במשומד לתיאבון רבית שלו אסור עד כאן לשון רש"י ז"ל. וזה מלשון הרי"ף ז"ל. הא דאמרינן דחשוד על השבועה שכנגדו נשבע ונוטל היינו דוקא שבשעה שמסר לו לא היה כבר חשוד. אבל אם היה כבר חשוד לא יהי' שכנגדו נשבע ונוטל שאם כן לא שבקת חיי לחשודין דיבוא אדם שאינו הגון וימסור לאדם חשוד חמשה דינרין וישאל לו חמשה ליטרין והשבועה תהא מוטלת עליו וכן הוכיחו בפירקא קמא דבבא מציעה:
שו״ת הרשב״א חלק ז · חלק תל״ד סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1868
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הרשב״א חלק ז, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.