שו״ת הרשב״א חלק ז · חלק ת״ז סימן א׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

יש נוהגין לומר בין ברכת ק"ש לק"ש אל מלך נאמן ונותנין טעם כי בק"ש יש רמ"ח תיבות ואל מלך נאמן משלימין לרמ"ח כנגד אבריו של אדם ואינו הפסק שאותן ברכות בפני עצמן הן שהרי במקדש היו אומרים אהבה רבה בלבד מכלל שאין ברכות של ק"ש. ויש שאין אומרים אותו מפני שהן של ק"ש וא"ל מל"ך נאמ"ן ר"ל [ר"ת] אמן ומי שעונה אמן בין ברכה למעשה חשוב הפסק ובמקומות אלו לא נהגו לאומרו:
נחלת הכלל · Warsaw, 1868

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הרשב״א חלק ז, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.