תשובה אברא כל שנשבע לחבירו אין מתירין לו אלא מדעתו ורצונו ומיהו דוקא בשקבל טובה ממי שהשביעו כמשה מיתרו וכצדקיה מנבוכדנצר וזה שאמרו במדין נדרת במדין צריך אתה להתיר את נדרך ולא עוד אלא אפי' התירו אינו מותר והיינו דמקנטר קרא על צדקיה לבזות אלה להפר ברית וכן כתב הראב"ד ז"ל והוא העיקר אבל כל שלא קבל טובה ממי שהשביעו מתירין אותו בין בפניו בין שלא בפניו ויודיעו למי שהשביע שהוא נשאל על שבועתו כדי שלא יחשדוהו כעובר על שבועתו כדאיתא בירוש' דמפרש טעמא דאין מתירין אותו אלא מפני החשד והלכך כל שלא הודיעוהו שנשאל על שבועתו לא נסתלק החשד. מפי הרב ר' יהודה בן הרב רב שלמה אדרת:
שו״ת הרשב״א חלק ז · חלק ת״ב סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1868
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הרשב״א חלק ז, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.