עוד השיב הוציאו עליו כתב ידו ומלוה בשטר ובכתב ידו כתוב זמן קודם למלוה בשטר ולא נמצא ללוה אלא כדי שיעור החוב האחד אפשר דלמלוה בשטר בעדים יהבי ליה ואף על גב דקיימא לן דמלוה על פה מוקדמת ומלוה בשטר מאוחרת מלוה על פה קדמא וכמו שכתב הגאון ז"ל הכא ליכא למיחש לקנוניא דילמא לוה כתב ליה השתא כדי להפסיד את בעל חובו ולא מהימן ומיהו היכא דקדים וגבה בכתב ידו מיקמי דליתי מלוה בשטר מסתברא דלא מפקינן מיניה מספיקא ולא חיישינן לזיופא:
שו״ת הרשב״א חלק ז · חלק שכ״ז סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1868
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הרשב״א חלק ז, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.