עוד כתב ז"ל בבן פנויה שנשבע עליו אביו שאינו בנו ואחר כך התודה עליו שהוא בנו וחטא בשבועתו שנאמן עליו כגון לכבדו וליורשו אם אין לו יורש ויהיה אסור באחותו ומדומה שאמר שאם קדשה שצריכה גט ממנו כי שמא אינו אחיה ועל זה נאמן על בן הפנויה שיכול לומר שמחמת בשת או יראה אמר זה אבל בבן אשתו הוא להיפך שאם אמר על זה שהוא ממזר לא יכול לחזור בו כי השעה שאמר ממזר יודע היה שנפסל מיד ועל כן אינו יכול לחזור בו עד כאן:
שו״ת הרשב״א חלק ז · חלק ק״פ סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1868
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הרשב״א חלק ז, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.