צבור שהתקינו שכל מי שיביא את חבירו בערכאות של גויים ויפסיד ממון מחמת כך שיהא מנודה עד שישלם לו כל מה שהפסידו ועבר אחד על התקנה והנתבע אומר כך וכך הפסידני והוא אומר לא הפסדתיו אלא כך וכך. קרוב לומר שאין הלה יוצא מנידויו עד שישלם לו כל אותו סך שטוען עליו לפי שכבר חל עליו נידויו וצריך הוא לשלם את הכל קודם שיצא מנדויו וזה שאומר ששלם או שלא הפסידו כך הוא ספק אצלנו והרי זה ספק וודאי מנודה ואין ספק מוציא מידי ודאי וכאילו שנדוהו עד שילך לירושלים והוא טוען שהלך שעליו להביא ראיה. והיכא וכו' מוחרם וכו'
שו״ת הרשב״א חלק ז · חלק קמ״ב סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1868
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הרשב״א חלק ז, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.