עוד נשאל ישראל שנתן יין בכובא של גוים הנקראת פורטרורה וביין ההוא לא נכנס בו מים ונתערב עם היין של היתר והכלי ההוא היה יבש כשנתן בו ישראל היין. והשיב זה לשונו אם נתנו מים ביין שנתערב זה בתוכו בין שנתנו מים תחילה בין שנתנו מים לבסוף הכל מותר ואפי' בשתיה שאע"פ שהיין באותה פורטרורה לא נכנסו בו מים ונאסר מכל מקום לא חזר הכל כיין נסך שלא אמרו חתיכה עצמה נעשית נבילה ביין נסך ולפיכך רואין היין שהוא מינו כמי שאינו ושאינו מינו דהיינו מים רבים עליו ומבטלין אותו ואין צריך לשער בכל הכלי שאין היין נבלע אלא בכדי קליפה שמקלפין העץ ברהיטני ואם יש בכל היין ששה חלקים כנגד הקליפה ההיא הכל מותר:
שו״ת הרשב״א חלק ז · חלק ק״א סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1868
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הרשב״א חלק ז, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.