עוד השיב. גרסינן בפרק השולח (דמ"ח ע"ב), אמר אביי: נקיטנן: בעל בנכסי אשתו, צריך הרשאה. ואי איכא פירי בארעא, לא בעי הרשאה, מגו דמשתעי דינא אארעא [וכו']. ודין הבעל בהן, כדין תרי אחיות, ותרי שותפי (בפ' מי שהיה נשוי דצ"ד), דאית להו בהדי אחרינא, דלא מצו [מדי] אמר לחד מינייהו: לאו בעל דברים דידי את ואם דן שלא ברשות האשה, והיא לא היתה בעיר, או שלא ידעה בכך, יכולה לחזור ולדון עמו, כמ"ש שם בתרי שותפי. וכ"ש בשמיחתה בו, שלא עשה ולא כלום. ובנכסי צאן ברזל, מה שעשה עשוי, ואפי' עומדת וצווחת, לפי שהגוף והפירות היום של בעל, כיון שקבלו עליו, ואין לאשה בהן אלא שעבוד כתובה.
שו״ת הרשב״א חלק ה · חלק פ״ב סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vilna, 1885
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הרשב״א חלק ה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
