שו״ת הרשב״א חלק ה · חלק ע״ב סימן ג׳

תשובה: כבר ראית בחידושים שלי שם בשמעתא: דאין מקבלין פקדונות מן הנשים; שאני נוטה לדברי מורי ר' יונה ז"ל, ושקבל משם ר' יצחק ז"ל, [שהוא ר"י בעל התוס'], שהיא נאמנת. מדאמרי': קבל, יחזיר לאשה. ואם אינה נאמנת, אפוכי מטרתא למה לי! יחזיר לאשה, ולא לבעל, והבעל יוציא מיד האשה אבל מ"מ אם למעשה אתה שואל, עוד אנו צריכים להתיישב בדבר ומיהו אם היא נושאת ונותנת בתוך הבית, זה נ"ל ברור, דאינה נאמנת והרי הן של בעל לגמרי, עד שתביא ראיה לדבריה. מדתנן התם (בב"ב דף נב): אחד מן האחים שהיה נושא ונותן בתוך הבית, והיו אונות ושטרות יוצאות על שמו וכו'. וכן האשה, שהיא נושאת ונותנת בתוך הבית, והיו אונות ושטרות יוצאות על שמה, ואמרה: שלי הם, שנפלו לי מבית אבא, או מבית אבי אמא; עליה להביא ראיה. ולאו דוקא שנושאת ונותנת בתוך הבית של יתומים, אלא אפי' בשל בעלה. וכ"ש הוא, מדאקשי' עלה התם, מאי: וכן? פשיטא! ומהדרינן: מהו דתימא, כיון דשכיחא לה מילתא, דאמרי קא טרחא קמי יתמי, לא גזלא מינייהו, קמ"ל. אלמא: כיון דבטרחא קמי יתמי אמרינן הכי, כ"ש למתעסק בבית בעלה