שו״ת הרשב״א חלק ה · חלק נ״ח סימן ב׳

תשובה: כל אשה, ואפילו זקנה ומעוברת ומניקה ויש לה ווסת קבוע, יש לה כתמים. ואין לך דאינה חוששת לכתמים, אלא תינוקת שלא הגיע זמנה לראות. דגרסי' ברפ"ק דנדה (דף ה). א"ר יהודה אמר שמואל, משום ר"ח בן אנטיגנוס: כל הנשים, כתמן טמא למפרע. ונשים שאמרו חכמים: דיין שעתן; כתמן כראיתן, חוץ מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות, שאפילו סדינין שלה מלוכלכין בדם, אין חוששין לה. אבל ודאי, אם יש לה אותו חולי עכשיו, ויכולה להתגלע ולהוציא דם, הרי זו תולה בהם. ואפילו כל אשה תולה בהן, ובכיוצא בהן, כמו שיתלה במכה ובחטטין. ובלבד אם יש לה עכשו אותו ווסת, כי החולי יש לו ווסתות: פעמים בא, פעמים לא בא. וכל שיודע שבא כמגלע דם, תולה. ואם לאו, אינה תולה, ואפילו יכולה להתגלע דם קינוח, תולה בהן. וכדתנן (שם [נדה] דף נח:): מעשה באשה אחת שבאה לפני ר' עקיבא. אמרה לו: ראיתי כתם. אמר לה: שמא מכה היה ביך אמרה לו: הין, וחיית (או), [א"ל]: שמא יכולה להתגלע, ולהוציא דם. אמרה לו: הין. וטהרה.