שו״ת הרשב״א חלק ה · חלק רע״ה סימן ב׳

תשובה: דברי שאלה זאת, לא נתבררו לי. שאם הכוונה לומר דראובן תבע משמעון מנה; ושמעון כפר בכל, ואומר: לא היו דברים מעולם; ועד אחד מעידו: שהלוהו, ונתחייב שבועה על פי אותו העד, וקודם שנשבע, הביא עד אחר, שהעיד כדברי הראשון. אף על פי שלא העידו בבת אחת, הא קי"ל דשומעין דבריו של זה היום, וכשיבא אחר, שומעין דבריו, ויצטרף עם הראשון. ואם הכוונה לומר: שנשבע ע"פ העד הראשון, ואחר השבועה בא השני, והעיד כדברי הראשון, הא קי"ל דחייב, ואין השבועה פוטרתו. דלא קי"ל כר' יוחנן דאמר (בב"ק ק"ו עא): ולקח בעליו, ולא ישלם. כיון שלקח בעליו השבועה, לא ישלם. ואיפסיקא הלכתא בהדיא, שם בגמ' דלית הלכתא כוותיה.