שו״ת הרשב״א חלק ה · חלק ר״מ סימן ב׳

תשובה: כבר ידעת, שהאשה שזנתה תחת בעלה, ויש עדי טומאה, אסורה בין לבעל בין לבועל. בין יש לה בנים מן הבעל, או מן הנטען, יוצאה מזה ומזה. ואפי' היו בעלי תשו', מכריחין להוציאה בעל כרחו, ולא תדור עמו ולא בשכונתו. אבל למוסרו למלכות להורגו, זו אינה שלי, שלכם היא! אם ראיתם לפי העדת העדים, שהענין אמת כמו שהעידו עליו שנשתמד, ועוד שהוציא את האשה בזנות. וראיתם כי יש גדר בדבר למסור אותו למלכות, כבר כתבתי לפניך, מה שיספיק לדבר זה ואם לאו, יסרהו ותלקהו, והוציאוהו מתוככם. זה למקום אחד, וזה למקום אחד, כדי שלא יזדווגו עוד, ויחזור הדבר לקלקולו. ואמנם ידעתי, כי הזקנים שבעירך, ורעיך האצילים, עמהם עצה ותושיה, לפי מה שיראו, יעשו, ומותר להם לפי השעה, כמו שאמרתי.