שו״ת הרשב״א חלק ה · חלק ר״ו סימן ג׳

תשובה: כיון דלשון העם מפרידין בין מוראבטינ"ס למסמונידנה, שהכל קורין למוראבטינ"ס זהובים, ולמסמונידנה זוהבות. ודאי ראיה, שאין מסמונידנס. אלא דמצד אחר יש להסתפק, לפי שהמטבעות האלו של זהב, העלו שמם כל אחד ואחד, על שם המלך שהטביעו. ומוראבטינ"ס נקרא על שם המלך שחדשו, שהיה שמו מורבטינ"ס. ואותו שקורין סעדיה, היה על שם המלך שהיו קוראין בשם סעיד. וכן היום בכפולות. לאחת קורין לה: מריא; על שם אמיר. ולאחרת קורין לה רשידיא, על שם רשיד. ולנדון שלפנינו, יש לחקור על שהיו אותו מורבטי"סעיד, כי כן במקומות ראיתי בשטרות ישנות, לשון של סעדיה. ואם יש אנשים נודעים איך היו נוהגין בפרעון הכתובות שהיה כתוב בהן סעדיה, יש לסמוך עליה בזה. ואם לאו, איני יודע מה טיבו של מטבע זה.