שו״ת הרשב״א חלק ה · חלק קפ״ד סימן ב׳

תשובה: הדבר ברור הוא בעיני, דאין בדבריו כלום. שאם אי אתה אומר כן, לא הנחת תקנה וגדר לכל הקהלות, שכן נהגו, ומנהגן של ישראל תורה היא. ולא עוד, אלא ששורת הדין כך. דלא גרע (ממ"ש בסנהדרין דף כד): נאמן עלי אבא, ונאמן עלי אביך. וכבר הסכימו כל הקהל, להאמין עליהם כל העדים החתומים, בכל התקנות שיתקנו, בין מגדרים ובין במסין ותשחורת, ואין צריך כל יחיד לקבל עליו בכל פעם ופעם, אלא מן הסתם הם מקבלין כך. שאם כן, אין להם תקנה בכל ענייניהם, ולא היה אחד מן הקהלות שערער על דבר זה מעולם