שו״ת הרשב״א חלק ה · חלק קע״א סימן ב׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

תשובה: היתר זה, איני יודע! גאונים הללו, איני מכיר! אבל לוה אלם שלא רצה לבא לב"ד, אסור להביאו לפני עובדי כוכבים לדון. אלא ב"ד של ישראל כותבין אדרכתא על נכסיו, ואם הוצרך לכך לדון לפני עובדי כוכבים, והם מכריחין אותו, למה שדנו לו דייני ישראל, מותר. דבכי האי, ליכא לפניהם ולא לפני עובדי כוכבים, כדאיתא בגיטין (דף פח:). אבל אם היה אנס, וב"ד של ישראל מתייראין מלכתוב עליו אדרכתא, זה בכלל רשעים הוא, ומתרעם ממנו בב"ד של עובדי כוכבים, ואינו חושש לשל ישראל, שהוא מתחייב למלכות חדא, דדינא דמלכותא דינא. ועוד, כדאמרינן התם (בב"ק דף כז:), מאה פדני בפאדנא למחייא. וכיון דלא ציית, וליכא תקנתא בישראל, כמציל מן הלסטים דמי, ובין על ידי ישראל ובין על ידי כותי, מותר להציל עצמו וממונו מן האנסין. ואם בא להפסיד, רשעו הביאו לכך
נחלת הכלל · Vilna, 1885

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הרשב״א חלק ה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.