ועוד, שביטול המודעא במחילת מחמת אונס, אינו מועיל. דכל דהוי מחמת אונס לבד ובלא זוזי, אינו כלום. ואף על פי שלא הכירו העדים באונסו של ראובן, במחילתו ובביטול המודעא, אין בכך כלום. דהא קי"ל, דמודעא דגיטא ודמתנתא, לא בעו למיכתב בה: ידעינן באונסיה דפלניא. דגלויי מילתא בעלמא הוא, כדאי' בפ' ח"ה. וכי היכי דאינן צריכין להכיר באונסו בעיקר מתנתו ומחילתו, כך אינן צריכין להכיר באונסו, בבטול המודעא. אך אני רואה, שהוסיף עוד ראובן, וכתב באותו כתב: וכל הדברים שמסרתי שגורמין כשיתקיימו אותן הדברים לבטל שום ענין מכל מה שכתוב בשטר זה, הריני מבטל אותם לגמרי. וזה הענין מועיל לבטל את הכל לדעת הרמב"ם ז"ל, שכן כתב בביטול מודעא דגט. ואף על פי שאין דבריו ברורים בעיני בדבר זה, ואיני רואה בהם עיקר כ"כ, ליסמך עליהם. מ"מ כל הארץ ההיא נמסכין עליו בדיניהן, ומי ישמע לנו לבטל דבר מדבריו?
שו״ת הרשב״א חלק ה · חלק קס״ג סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vilna, 1885
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הרשב״א חלק ה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.