שו״ת הרשב״א חלק ה · חלק קנ״ו סימן א׳

וכן מה שבאת בשאלתך, בשנים שהעידו באחד שהלוה להם ברבית, אין פוסלין אותו על פיהם, דדוקא הוא ואחר מצטרפין לפוסלו, אמרו. אבל אם אין אחר מצטרף עמהם, אין פוסלין אותו על פיהם. לא כן הדבר בעיני. ומ"ש (בפרק זה בורר שם [סנהדרין כ"ה]) בבר בניתוס. חד אמר לדידי אוזיף ברביתא. וחד אמר קמאי דידי גנב דבוטריא לאו למימרא דלענין דוקא, אלא מעשה שהיה כך היה. והא דאמ"ר יוסף (שם [סנהדרין ט ע"ב]): פלוני רבעו לאונסו, הוא ואחר מצטרפין להורגו. לאו דוקא הוא ואחר, אלא משום סיפא נקטיה, דאמר: לרצונו; רשע הוא, והתורה אמרה: אל תשת ידך עם רשע. ותדע לך, דלאונסא לאו רשע הוא כלל. ולמה לא יצטרפו שנים, כשזה אומר לי ולפלוני רבע לאונסו, וזה אומר כן!