עוד שאלת: יעקב נתן בקנין גמור מעכשיו, לראובן, מקום ישיבה אחד שהיה לו בבית הכנסת הגדולה, בסימניו ובמצריו, ומיד החזיק בו ראובן כמה שני חזקה, עד היום הזה. ובאותו יום צוה יעקב בשטר צוואתו, ונתן לבן שמעון שני מקומות שהיו לו בבית הכנסת הגדולה, ולא ציין ולא מסר אותם, ולא זכר אפי' שם העיר. שמעון אומר: כי זה המקום שנתן לראובן, הוא מכלל מתנתו. וראובן אומר: דאינו בכלל מתנתו, ומקומות אחרים הוא שנתן לו. הדין עם מי? וזה נוסח שטר הצוואה: ונתן שני מקומות שיש לו בבית הכנסת, לבני שמעון, אם יהיו לו בנים זכרים. ואם לאו, לזכרים ממשפחת ראובן ע"כ.
שו״ת הרשב״א חלק ה · חלק קנ״ב סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vilna, 1885
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הרשב״א חלק ה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.