שו״ת הרשב״א חלק ה · חלק קל״ז סימן א׳

תשובת שאלה: קי"ל, דחזקת נזיקין לאלתר הויא חזקה, כגון שחפר בה בורות שיחין ומערות, והלה שותק, והוא שבא בטענה. ואם ראהו סותר בנין שהיה שם, ושתק, אם בנין חזק הוא, ואנו רואין שיתקלקל הקרקע בכך, עלתה לו חזקה. ואם היה בנין רעוע ועומד לסתור, לא עלתה לו חזקה בכך, כי אין זה מקלקל, אלא מתקן הוא אצל הבעלים, שהיו צריכין להוציא הוצאות כדי לסתור. ומה ששתק הוא, לפי שהוא נהנה בכך. כאותה שאמר גבי ניר אינה חזקה, דמימר אמר: כל שיבא לכרבא, ליעול ביה. ואף על פי שמכר זה הבונה העצים והאבנים והלה שותק, לא עלתה לו חזקה בכך. דלא עדיף מאכילת פירות, דבעינן חזקת ג' שנים. כ"ש בזו, שהלה אומר: מפני שהייתי נהנה שהיה עושה מלאכתי, שתקתי