שו״ת הרשב״א חלק ה · חלק קל״ב סימן ב׳

תשובה בית השחי ובית הערוה להקל, כלל אסור. ורב לא אמר: מקל אדם כל גופו בתער, אבל לא בית השחי ובית הערוה; כי היכי דתידוק מיניה, דמאי דשרי בשאר איברים בלחוד, הוא דאסור להקל כלל בבית השחי ובית הערוה. קמ"ל, דבשאר איברים מותר, ואפילו במספרים כעין תער. אבל שחי וערוה, כלל כלל לא. ותדע, דאם איתא דשרי רב בית השחי (כלל), טפי הו"ל לאשמועינן בה, דהיתרא בדידהו. אלא מדלא אשמועי' היתרא בדידהו, דלמימרי איסורי להקל כלל. ועוד, דבהדיא אמר רב חייא, דגרסי' התם: בעא מיניה רב מר"ח: מהו לחוך? א"ל אסור. בבגדו מאי? א"ל: מותר. ומדלחוך, כ"ש להקל במספרים שלא כעין תער. ומההא בעיא דבעא מיניה, ואסר ליה, שמעי' לה. מדא"ל רב, והא קא גדל וקא מצטער, וא"ל בר פחתי: גבול יש לו ומאי קשיא ליה לרב? ומאי קא צריך למהדר ליה הכי, דהא כיון דאפ"ל להעביר במספרים, אף על גב דאינו כעין תער, הא לא מצטער. אלא ודאי, פשיטא דבכל ענין אסור.