שו״ת הרשב״א חלק ה · חלק ק״ג סימן א׳

שאלת: יעקב היו לו שני בנים ובת א'. ושם שני בניו, יהודה ויוסף. וחייב עצמו לבתו, בשש מאות דינרין. ואח"כ נתן לבנו יהודה, חנות אחת. וליוסף בנו, נתן בתים, ושאר כל נכסיו מטלטלי ומקרקעי, ע"מ שיתן לאחותו הנז', בשעת נישואיה, אותם ת"ר דינרין שחייב הוא עצמו לבתי [לבתו]. ולימים, נשאת הבת. ואחר זמן, מתו שלשתן: יהודה ויוסף ואחותם. עכשיו, באו יורשי יהודה, וערערו על יורשי יוסף, ואמרו להם: שיחלקו להם באותם הבתים שנתן יעקב זקנם ליוסף, מפני שלא נתן אלא על מנת שיתן לבתו ת"ר דינרין, בשעת הנישואי'. והם לא ידעי, אם קיים התנאי או לא. ולפיכך טוענין הם, שיבררו יורשי יוסף שקיימו התנאי, או שיחלקו להם בבתים. ויורשים טוענין: שאין להם להביא ראיה ע"כ. הדין עם מי?