שו״ת הרשב״א חלק ה · חלק ק׳ סימן א׳

עוד השיב: יש מגדולי המורים שאמרו: דאפוטרופוס שמינוהו ב"ד, חייב בגניבה ואבידה, מפני שהוא כשומר שכר, כדאיתא במסכת גיטין בפ' הנזקין (גיטין נ"ב ע"ב). ויש אומרים: דאפי' מפשיעה פטור. וראייתם מדאמרי' בפ' שור שנגח ד' וה' (דט"ל [דף ל"ט] ע"א), שמעמידין אפוטרופוס לשור של יתומים. ואם יצא והזיק, משלם מן העליה. ופריש רבי יוחנן, מעליה של יתומים. דאי אמרת מעליית אפוטרופוס, ממנעי ולא עבדי. ואף רבי יוסי בר חנינא, דאמר מעליית אפוטרופוס, מודה דלכי גדלי יתמי, חוזרין ונפרעין מהם. וההיא, בשפשעו אפוטרופוסין היא. ויש דוחין, דשאני התם שלא מינוהו ב"ד מחמת דמהימן, אלא לשמור השור מנזקין. ומשום הכי, חיישי' דילמא ממנע, אף על פי שמינוהו ב"ד