תשובה: זו אינה תורה. והיכי לידוק מינה: דהן מוציאין לו על אחרים? דאין לומר כן אלא בשהלוה ידוע שהוא הוא שלוה, אלא שהמלוה אינו יודע, שמא לא מזה לוה אלא מחבירו, דשמו כשמו, והלוה זה דוחהו: לא ממך לויתי, אלא מחברך, וממנו נפל ומצאתו. אבל כאן אינו כן: שהמגרש אינו ידוע. אבל מאידך ודאי אפשר למידק מינה: דאפי' שני יוסף בן שמעון בעיר אחת, יכול להוציא עליהן. ועלה קא מקשי' (ריש כל פרק הגט): דהא אינו באפשר. דהא אמרת: דכ"ע מודו: דאין אחר יכול להוציא עליהן. ודבר ברור אני רואה כאן.
שו״ת הרשב״א חלק ד · חלק ע״א סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · St.Petersburg, 1883
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הרשב״א חלק ד, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.