שו״ת הרשב״א חלק ד · חלק ו׳ סימן ג׳

תשובה: לא אמרינן תרי בעל כאשתו, אלא בבעלי אשה ובתה, ובעלי שתי אחיות. וכן כתב הר' אלפסי ז"ל בתשו'. וז"ל: כך ראינו: שאין בעלי בנות דודו פסולין להעיד לאהדדי. אלא בעל האם עם בעל הבת, שאמרו בהן בעל כאשתו, לפי שבעל האם פסול לחורגו ולחורגתו. ובעלי האחות נמי פסולין לאהדדי, כדאמרינן: וגיסו. והשאר מבעלי קרובות, כשרין לאהדדי. שאילו הוו פסולין, היה ההלכה זוכרתן כמו שהזכירה אלו. וליכא למימר: שהזכיר אלו, והוא הדין לשאר. לפי שאלו יותר קרובים מן השאר. ואין למדין רחוק מן הקרוב. ואין צריך ראיה לכשרותם יותר מזו. עכ"ל הרב ז"ל בספר המאור (בעל המאור על הרי"ף, על סנהדרין כ"ח:), שאין אומרין תרי בעל כאשתו, אלא באלו שאמרנו.