תשובה: נראה: דמותרים הם, כיון שאינם צריכים צידה. דהו"ל כפירות שאין במינ' במחוב'. דאפי' הביא' מחוץ לתחום, מותרים למי שלא באו בשבילן. אף על גב דבפירות של ישראל ממש, שבאו מחוץ לתחום, אסורי', בין לו בין לאחרי', דמוקצים נינהו. דכל שאין הם מן התחום, הקצו אותם הבעלים מדעתם. ושל ישראל צריכים הכן. אבל כותי א"צ הכן. ואפי' לאותו ישראל שבאו בשבילו, מן הדין מותרים. אלא שאסרום עליו, גזרה שמא יאמר לו הבא.
שו״ת הרשב״א חלק ד · חלק מ״ז סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · St.Petersburg, 1883
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הרשב״א חלק ד, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.