שו״ת הרשב״א חלק ד · חלק שכ״א סימן ג׳

תשובה: כבר ראית מה שהסכמתי אני בדבר זה, במקומה בפרק איזהו נשך, בפי' אכל שיעור זוזי דלא מינכא מידי. ושלא כדברי הרמב"ם ז"ל. וכן הסכמתי, דאפילו תפס מפקינן מיניה. וכמו שהוכחתי, מההיא דרב אסי, דאמר: כל סלוקי בלא זוזי, אפוקי מיניה הוא. דההוא לא גרע מתפס, ולא מסלקי' ליה בלא זוזי, אלא יהבינן ליה כולהו, ולא מנכה ולא מידי. דכל שמנכה, ואפי' זוז, אפוקיה מיניה הוא. ואותה שאמרת, דשטר שכתוב בו רבית, אין לו עסק כאן. דהתם לא אבק רבית הוא, אלא רבית קצוצה, בין שהוא מפורש בשטר כדברי רש"י ז"ל, בין שאינו מפורש כדברי מקצת מן המפרשים ז"ל. ועוד, דהתם עדיין לא גבה אותו רבית, ולא מפקינן, אפי' אבק רבית מלוה למלוה. אבל כאן, כבר גבה אותו, דכבר דר. אבל בעתיד לדור, הכי נמי דמסלקי' ליה. דלכתחיל', אינו דר ואם התרו בו, ודר, גזל הוא, ומפקי' מיני'. וכן כתב הראב"ד ז"ל.