תשובה: כל שנאמר בכמה ענינים, אילו היה, או הוא אינו אלא בשעה שאירע אותו המאורע, ולא על מה שיהיה בזמן שעבר, או בזמן של עכשיו. וכדתנן (גיטין ס"ו ע"א): מי שהיה מושלך בבור, ואמר: כל השומע, יכתוב גט לאשתו. ולא נאמרו דברים, על מי שהיה בזמן שעבר מושלך בבור, אלא בשעה שאמר: כל השומע קולו, יכתוב גט. וכן שנינו (שבת כ"ט:): המכבה את הנר מפני שהוא מתיירא, מפני כותים; לא אמרו על מי שהוא מתיירא עכשיו, מפני כותים, אלא שהוא מתיירא בשעה שהוא מכבה. וכאן לא התכוונו אלו, אלא על מי שהוא לאותו סך בשעה שהוא מתמנה. ולשון הכתוב כן: אם בעל אשה הוא; אותו שיהא באותו זמן בעל אשה. וזה מבואר, א"צ לפנים.
שו״ת הרשב״א חלק ד · חלק שי״ב סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · St.Petersburg, 1883
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הרשב״א חלק ד, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
