שו״ת הרשב״א חלק ד · חלק שי״ב סימן ב׳

תשובה: כל שנאמר בכמה ענינים, אילו היה, או הוא אינו אלא בשעה שאירע אותו המאורע, ולא על מה שיהיה בזמן שעבר, או בזמן של עכשיו. וכדתנן (גיטין ס"ו ע"א): מי שהיה מושלך בבור, ואמר: כל השומע, יכתוב גט לאשתו. ולא נאמרו דברים, על מי שהיה בזמן שעבר מושלך בבור, אלא בשעה שאמר: כל השומע קולו, יכתוב גט. וכן שנינו (שבת כ"ט:): המכבה את הנר מפני שהוא מתיירא, מפני כותים; לא אמרו על מי שהוא מתיירא עכשיו, מפני כותים, אלא שהוא מתיירא בשעה שהוא מכבה. וכאן לא התכוונו אלו, אלא על מי שהוא לאותו סך בשעה שהוא מתמנה. ולשון הכתוב כן: אם בעל אשה הוא; אותו שיהא באותו זמן בעל אשה. וזה מבואר, א"צ לפנים.