עוד שאלת: קידוש היום, משמע בפרק אין עומדין (ברכות ל"ג ע"א), דהוי מתקנת אנשי כנסת הגדולה. ובפרק מי שמתו (ברכות כ ע"ב), חזינן דהוי מדאורייתא. וחזינן דמדאורייתא, לקדשו ולומר: שבת היום; כעין קידוש היובל. ואנשי כנה"ג תקינו לה ברכה, ונוסח. אלא דקשה לי, הא דגרסינן בנזיר (ג ע"א) מיין ושכר יזיר: לעשות יין מצוה, כיין הרשות. וקא בעי: מאי ניהו? אילימא קדושא ואבדלתא, מושבע ועומד מהר סיני הוא. אלמא: קידושא ואבדלתא על היין, דבר תורה, והדרא קושיין לדוכתא.
שו״ת הרשב״א חלק ד · חלק רצ״ה סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · St.Petersburg, 1883
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הרשב״א חלק ד, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.