שו״ת הרשב״א חלק ד · חלק רע״א סימן ג׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

תשובה: אף על פי שאין דעתי מכרעת את ההרים, מ"מ כך נ"ל כדברי הרב אלפסי ז"ל. דהרב פסק כר' יהושע בן קרחה (סנהדרין ו ע"ב), דאמר: מצוה (לצבוע) [לבצוע]. ואקשינן: ומי אמר רב הכי? והא רב הונא תלמידי' דרב הוה, וכי הוה אתי לקמיה דרב הונא א"ל: אי דינא בעיתו, אי פשרה בעיתו? ואקשינן: היינו ת"ק? איכא בינייהו מצוה. ואקשינן: היינו ר"ש בן מנסיא? איכא בינייהו משתשמע את דבריהם, ואתה יודע להיכן הדין נוטה. דלר"ש בן מנסיא איסור, ולר"י בן קרחה מצוה. וכבר פסק רב הלכה כר"י בן קרחה, ורב הונא עביד הכי עובדא. וכיון שכן, קי"ל כוותייהו.
נחלת הכלל · St.Petersburg, 1883

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הרשב״א חלק ד, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.