תשובה: דברים ברורים לכל אני רואה כאן ששמעון ב"ח מוקדם הוא, ויוציא מיד לוי, אא"כ הניח ראובן מקום ידוע לגבות ממנו. ואף על גב דנכסוהי דאיני' אינון ערבין, וערב דעלמא יכול לדחות את המלוה עד שיחפש, ערב דנכסים שאני, דקיל טפי. ובין נכסים אלו שמשכן ובין הנכסי' האחרים שהניח, כולן ערבים הם. ונכסים אלו שמשכן, מן הדין אין לוי יכול לדחותו אצל ערבים אחרים, אלא משום תקנה שלא יגבה מן המשועבדים במקום שיש בני חורין. ולפיכך: עד שיראנו נכסים בני חורין ידועים שהניח לו לגבות מהם, אין יכול לדחותו ולומר: שיחפש. וזה נ"ל ברור.
שו״ת הרשב״א חלק ד · חלק כ״ו סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · St.Petersburg, 1883
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הרשב״א חלק ד, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.