שו״ת הרשב״א חלק ד · חלק רל״ה סימן ב׳

שאלת: ראובן דר במדינה אחת, והשיא לבנו שמעון אשה במדינה אחרת. ונתנו לו, הוא ואשתו בתים שהיו להם באותה מדינה שהשיאו לו האשה. ולאחר ימים, נפטרה אם שמעון. וחזר ראובן ונתן עוד לשמעון בנו הנז', נכסים וקרקע. ואח"כ נשא ראובן אשה, והוליד ממנה בן שמו לוי. ובין כך, נתעסק שמעון בפרקמטי', והלך למסעיו ונתעשר. ולא היה סמוך על שולחן אביו, ואינו דר עמו, אפי' בעיר אחת. והלוה (לאחד) [לאביו] שלשים ליטר' בעל פה. וקודם פטירת אביו, בא עמו לחשבון בפני אשתו זו, אם לוי. ונמצא שחייב לו ל' ליטרא. ובתוך שמנה ימים לחשבון, נפטר ראובן ועכשיו גדל לוי, והעמיד את שמעון אחיו בדין, ואמר: כי מאשר לאביהם עשה את כל העושר ההוא, והוא חייב לחלוק עמו, מה שיש בידו, וכל הנשאר מאביהם הזקן. ושמעון משיב: אדרבה! יש לי לחלוק עמך בנכסי העזבון, וליטול תחלה מן האמצע, השלשים ליטרא שבאתי לחשבון עם אבינו, ובפני אמך. ואין לך שום חלק במה שהרוחתי מעצמי, שלא הייתי סמוך על שולחן אבי. הודיעני: הדין עם מי? ואם יוכל שמעון לתבוע החוב, כיון שלא תבעו זה כמה ימים?