ומה ששאלת במ"ש הרמב"ם ז"ל: בזה"ז שעושין שני ימים טובים של גליות משום מנהג, לא יניח אדם עירובי תבשילין מי"ט לחבירו ומתנה. לא נראו לנו דברי הרב ז"ל בזה כלל. מ"מ, אפשר לפי דבריו שביצה מותרת. שלא אמר כן הרב ז"ל אלא במתנה הי' כן. כיון דידעי בקביעותא דירחא, אין לנו להתנות בהם. ומ"מ, ביצה כדקימא קיימא. דלא חמירא לדידן דידעינן בקביעא דירחא, ממאן דלא ידע.
שו״ת הרשב״א חלק ד · חלק קמ״א סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · St.Petersburg, 1883
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הרשב״א חלק ד, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.