ומעשה שאמרת: באותו הממונה שנתמנה על הפורנ"י, וענין הישמעאלית שהיתה שכורה אצלו ושנתגיירה. ושהעלילו עליו שהוא סיבב גרותה, והפסיד ממון על זה בש"ג שאין בעלי הפורנ"י חייבין בתשלומי נזקו. שהוא גרס הפסד, שערב אותה, ונתגיירה על עצתו. ואם אנסוהו, אינם חייבים במה שאנסוהו בשקר. וכל זה לא גרם הפורני, ולא בעליו. ע"כ לא ראיתי ממש בכל טענותיו. אלא שראוי לציבור להקל עליו ממה שפסקו הקהל על עצמם לאדוני הארץ, כדי שיעמדו הגיורת בגרותה. וזה מדין החמלה, כדי שלא יהא נפסד מכאן ומכאן.
שו״ת הרשב״א חלק ד · חלק קל״ט סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · St.Petersburg, 1883
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הרשב״א חלק ד, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.