תשובה: ודאי יש בו משום רבית. דכל על ידי הלואה, אפי' קנו מידו, ואפי' יש לו קרקע, אסור. וכדאמרינן בפ"ק דבבא מציעא (י"ד ע"ב): המוכר שדה לחבירו, ונמצאת שאינה שלו, א"ר: יש לו מעות ויש לו שבח. ושמואל אמר: מעות יש לו שבח אין לו. וטעמא דשמואל: משום דלא פירש לו את השבח. הא פי' גובה, והקשה: אמאי אין בו משום רבית? ואוקמה רב יוסף: בשיש לו קרקע, אי נמי בשקנו מידו. ואקשי' עליה דאביי: וכי מותר ללות סאה בסאה בשיש לו קרקע, וא"נ בשקנו מידו? וא"ל: התם הלואה, הכא זביני.
שו״ת הרשב״א חלק ד · חלק קל״ד סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · St.Petersburg, 1883
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הרשב״א חלק ד, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.