שאלת: בראובן שלוה מעות משמעון. ושעבד לו כל נכסיו בכלל, ובתים שלו בפרט, להפרע מהם לזמנו. וכשהגיע הזמן, משכן שמעון אותם בתים ללוי בנכייתא. ועכשיו בא ראובן, ותבע ממנו להשיב לו הבתים. ועוד שכר הבתים, שהיו עומדות לשכר. והוא יפרע לו מעותיו. שהוא לא נתן לו רשות למשכנם, אלא להפרע מהם (כלומר: מהם) בכדי מעותיו. ואמרת: כי יש מי שאומרין: הדין עם ראובן. ושמעון חייב לשלם לו שכר הבתים. ואתה אמרת: שאין שמעון חייב לו כלום משכירות הבתים, אלא לוי שדר בהם. ושאלת: הדין עם מי?
שו״ת הרשב״א חלק ד · חלק קל״ג סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · St.Petersburg, 1883
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הרשב״א חלק ד, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.