שאלת: רחל אשת שמעון שיצאה מבית בעלה מפני מריבות וקטטות, שהוא מכה אותה תמיד הכה ופצוע. ומחרף יולדיה בפניה, ואומר לה תמיד בפניה שיגרשנה. ושמעון תובע: שתחזור אל ביתו. והיא אומרת: הנה שמת אלי עלילות דברים, שאתבע ממך גט, כדי שאפסיד התוספת מתנה לחוד. גם הברחת נכסיך, כדי שאפסיד כתובתי. השב הנכסים כמו שהיו. ובטל בפני ב"ד כל כח וכל עדות שיצא מכאן ואילך על כתובתי. שאני ירא [שמא צ"ל: יראה] ממך שמא תשכור עדים להעיד עלי: שנתתי או מחלתי. וגם לא תכני ותבזני בחנם מכאן ואילך, על לא חמס בכפי. ואז אשוב אליך. הודיעני: מה יהיה משפטם?
שו״ת הרשב״א חלק ד · חלק קי״ג סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · St.Petersburg, 1883
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הרשב״א חלק ד, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.