תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן · חלק צ״ח סימן ב׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

תשובה שאינו אלא מן המתמיהין בדינו שהרי שביעית אינה משמטת אלא בסוף וכל זמן שהוא גובה מוסר שטרותיו לב״ד, אלא שהוא ז״ל גירסא משובשת נזדמנה לו וקבלה כהלכתא בלא טעמא וסמך עליה. והיא שנויה בתוספתא פרק אחרון של שביעית והכי תניא התם בנוסחא דוקני אימתי כותבים פרוסבול ערב ר״ה של מוצאי שביעית אע״פ שחזר וקרע לאחר מכאן וחוזר וגובה עליו והולך אפילו לזמן מרובה רשב״ג אומר כל מלוה שאחר פרוסבול אינה משמטת ע״כ, ובנוסחאות הרב ז״ל היה כתוב ערב ר״ה של שביעית והכין מיתניא התם בנוסחאי דלא דוקני גם בשלנו כך כתוב בה אלא שהוא משובש באמת, אח״כ בדקתי אחר פירוש המשניות לרבינו שמשון ז״ל ומצאתי שגם הוא הביא התוספתא כנוסחא שכתבתי, וזה נכון:
נחלת הכלל · Warsaw 1883

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.