תשובה כבר ידעת שרבו השבושים בנוסחאות שבירושלמי והסבה הגדולה למעוט השגחת הלומדים בו ואין עומדין עליו רק אחד בדור. ובמקום הזה רבו השבושים בגירסת הירושלמי וכל שכן בגירסא שנזדמנה לך. ותחלה אכתוב לך גירסת ספרי והיא נכונה יותר משלך אע״פ שיש בו קצת חסרון וכך היא הגירסא שלנו בגיטין פרק הניזקין ראובן שגזל שדה משמעון ומכרה ללוי ולא הספיק לכתוב תרפו עד שמת דמאן היא רב הונא וחייא בר רב חד אמר אם כתב שטר תרפו של ראובן ואם לאו של לוי וחד אמר הי כתב הי לא כתב של לוי היא אמר רבי מונא לא מסתברא דלא דראובן דהוא יכיל למימר לה מלה דלאו דילי זבנית לך אמר רבי יוסי ב״ר בון לא מסתברא דלא דלוי דיכיל לומר ליה האי דלא קומיך אקים לי וזביני טבאות ע״כ. ותרפו בתי״ו כגירסא שלנו ולא בטי״ת כמו שכתוב בגירסתך. ודעתי כי בגירסא שלנו יש חסרון וכך ראוי להיות ראובן שגזל משמעון ומכרה ללוי וחזר ראובן ולקחה משמעון ולא הספיק לכתוב תרפו כו׳. והוא הענין ששאל שמואל מרב בבבא מציעא (דף ע״ו:) כשנמצאת שדה שאינה שלו וחזר ולקחה מבעלים הראשונים מהו ואמר ליה מה מכר לו ראשון לשני כל זכות שתבא לידו מ״ט מר זוטרא אמר ניחא ליה לאינש דלא לקריוה גזלנא רב אשי אמר ניחא ליה לאינש דליקום בהימנותיה. ואמרינן התם פשיטא זבנה אורתה ויהבה במתנה לאו לאוקומי קמי לוקח בעי. ועוד אמרינן עלה מתקיף לה רמי בר חמא מכדי לוקח במאי קני בהאי שטרא האי שטרא חספא בעלמא הוא. וכך פירוש גירסא זו לפי מה שעלה בידי, ראובן שגזל שדה משמעון ומכרה ללוי ולוי לא הכיר בה שאינה שלו ואח״כ חזר ראובן ולקחה משמעון ולא הספיק שמעון לכתוב תרפו פירוש שטר המכר לראובן עד שמת ראובן של מי היא, רב הונא וחייא בר רב חד אמר אם קודם תרפו וקודם שמת נגמר המקח ולא העמידה ראובן ביד לוי איגלאי מילתא שלא לקחה לאוקמה בידו אלא להורישה לבניו ממילא ואע״פ שלא הורישה להם בפירוש, והיינו אורתה דאמרינן לאו לאוקמי קמי לוקח קא בעי והאי דלא אמר הכי בהדיא משום דאכתי לא נגמר לו לגמרי בכתיבת השטר, וחד אמר הי כתב הי לא כתב של לוי היא כלומר בין שכתב תרפו בין שלא כתב תרפו הדין אחד ולעולם של לוי היא לאוקומה קבעי כל שלא הורישה בפירוש ליורשיו. ורב הונא וחייא בר רב הם שנחלקו בגמרא פ״ק דב״מ (שם ט״ז) בעד אימת ניחא ליה דליקום בהימנותיה כדאיתא התם, ור׳ מונא הלך לשיטה אחרת דלא מסתברא שלא תהא של ראובן בין כך ובין כך וכדעת רמי בר חמא דאמר מכדי לוקח במאי קני בהאי שטרא האי שטרא חספא בעלמא הוא, כלומר שבשעה שמכרה ראובן ללוי לא היתה שלו והוא יכול לומר לו מה שאינו שלי מכרתי לך. ור׳ יוסי בר בון אומר בהפך שלוי יכול לומר לו האי דלא קומיך כלומר בתמיה והיא אינה עכשיו לפניך העמד לי המכר יפה שהרי היא לפניך והוא כדעת רבא וכדאמר ליה לרמי בר חמא תהא במאמינו:
תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן · חלק צ״ו סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw 1883
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.