תשובה כבר ידעת שהרב ר״ח והרי״ף ז״ל העמידו להא דרב יהודה אמר שמואל (ב״ב קל״א) דוקא בכותב וחילקו בין כותב לאומר כמו שכתוב בהלכות וכיון שזו כהלכתא בלא טעמא אין אנו סומכים אלא עליהם כי הם מקובלים מהגאונים ומאבות הראשונים. והלכך אם זה בכותב ממש ע״כ אנו צריכין להעמידה דוקא במיפה כחה דאם לא כן היאך קונה הא קיימא לן דאין שטר לאחר מיתה ואיהי נמי אפילו אפוטרופסית לא הויא דלא גמר לעשותה אפוטרופא אלא בשטר ואין שטר לאחר מיתה. ומעתה אם כתוב בה קנין כמיפה נמי כך הדין וכך הטעם לפי שאין השטר והקנין מוסיפין ומעלין במתנת שכיב מרע אלא מגרעי וכשהוא כותב בה קנין כמיפה אינו מעלה ואינו מוריד, ואם כתב לה מתנת בריא זה היא בעיא דרבא דבעא דבריא היאך ולא איפשיטא וכיון דלא איפשיטא אינה אלא אפוטרופסא דנכסי בחזקת יורשי קיימי, וכן כתב הרמב״ם ז״ל, וכיון שכן נראה דאף בקנין הדין אחד דהא שטר בבריא קונה הוא בקנין ואפילו הכי אזלינן הכא בתר אומדנא ואמרינן דלא נתכוין זה אלא לעשותו אפוטרופוס והלכך בקנין נמי הוא הדין והוא הטעם דכיון דלא איפשיטא בעיין לא מפלגינן בין בריא לשכיב מרע וכשם ששכיב מרע לא מפליג בין שטר לקנין הוא הדין לבריא. ועוד דכי אמרינן במאי אילימא בשכיב מרע הא אמרינן לא עשאה אלא אפוטרופא אלא בבריא לימא ליה כו׳ הב״ע כשקנו מידו אלא משמע דלא שנא. כך דעתי נוטה. אבל בעל העטור כתב שאם הוא בריא ואמר בלשון מתנה וקנו מידו קנה ואם אמר בלשון ירושה אפילו קנו מידו לא קנה והיינו בעיא דרבא עכ״ל. ולא ירדתי לסוף דעתו. ומה שנ״ל כתבתי לך ואתה בשכלך הבר תברור התבן מן הבר:
תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן · חלק ע״א סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw 1883
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.